EMDR

EMDR היא שיטה שפותחה על ידי הפסיכולוגית ד"ר פרנסין שפירו בארה"ב.

E – Eye

M –  Movement

D – Desensitization

R  Reprocessing –

ובתרגום מילולי לעברית: הקהייה ועיבוד מחדש של הזכרונות השליליים על ידי תנועות העיניים.

כשרעיון השיטה הוא לגרום לשינוי בתפיסה של ארועים טראומטיים, או זכרונות שליליים מהעבר כדי להקל ולשחרר את התחושות הקשות איתן המטופל מתהלך ביום-יום שלו.

השיטה מתוקפת ומוכחת מחקרית ולכן נכללה ברשימת הטיפולים המומלצים על ידי גופי הטיפול והמחקר הגדולים בעולם, וביניהם:

התאחדות הפסיכולוגים האמריקאית (American Psychological Association)
התאחדות הפסיכיאטרים האמריקאית (The American Psychiatric Association)
האגף לטיפול במשוחררי הצבא האמריקאי (The Department of Veteran’s Affairs)
הארגון הבין לאומי לחקר הטראומה (ISTSS)
אגף השיקום של משרד הביטחון הישראלי
המועצה הלאומית לבריאות נפש

בנוסף, מטפלים רבים בארץ הוכשרו לטפל בשיטה – החל מעצמאיים ודרך מרכזי חוסן, נט"ל, היחידה לטיפול בתגובות קרב של צה"ל, משטרה, שב"ס, השירות הפסיכולוגי החינוכי ועוד.

מהנעשה בטיפול: יוצרים גירוי לסירוגין של שתי אונות המוח – אונה ימנית ואונה שמאלית, למשל ע"י הזזת העיניים לימין ואז לשמאל וחוזר חלילה, או לחילופין על ידי השמעת צליל באוזן ימין ואז באוזן שמאל, או על ידי גירוי תחושתי בתיפוף על זרוע ימין ואז על שמאל.

מחקרים מדעיים מצאו שכשעושים את הגירוי הזה, ותוך כדי חושבים על זכרון ואירוע שלילי, עם המחשבות השליליות, הרגשות השליליים ותחושות הגוף שמתלוות אליו – הגירוי גורם למוח להתחיל לעבד מחדש את הזכרון, לשחרר את המחשבות והרגשות השליליות ולתפוס אחרת את האירוע.

לדוגמא: מטופל שעבר בריונות והצקות בבית הספר.

כאשר נבחר זיכרון בודד משמעותי מתוך מכלול החוויות שעבר המטופל בעבר, נגלה שהזיכרון עדיין משפיע ומפריע. הוא גורם גם בבגרות לרגשות של כאב, צער, חוסר אונים ולפגיעה בתפיסה העצמית, למשל: מחשבות כמו "אני חלש", "אני מסכן" וכו'

בטיפול נזהה את אותם חלקים שליליים בזיכרון שעדיין פעילים ומפריעים – תמונות, קולות, רגשות, מחשבות ותחושות גוף – נתחיל את הגירוי לסירוגין של שני צידי המוח (המכונה גם גירוי בילטרלי), ובכך נאפשר למוח לעבד, לשנות ולשחרר את אותם חלקי זיכרון שליליים.

בעקבות הטיפול הזיכרון משתנה – נהיה יותר מרוחק, ופחות נוגע. הרגשות השליליים מתפוגגים ומפנים מקום לרגשות חיוביים כמו חמלה והבנה. הגוף נרגע והתפיסה העצמית הופכת לחיובית, למשל: יאמר לעצמו "אני חזק", "אני נורמאלי" וכו'. כך שהמטופל יצא מהטיפול בתחושה של רווחה ושמחה, כאילו ירדה לו אבן מהלב והעול מהכתפיים הוסר.